גבורת שמשון

חזיון מקראי בארבע מערכות

מאת ר' שמשון צוקרמנדל איש ברודא[*]

לתוכן הענינים

גַּם בְּמַעֲלָלָיו יִתְנַכֵּר-נָעַר

הַצִּפּוֹר בְּנוֹצָתוֹ

בְּשִׂיחַ שְׂפָתָיו חָכָם וּבָעַר

הַמְּשׁוֹרֵר בִּמְלִיצָתוֹ

גַם שֵׁם שִׁמְשׁוֹן נוֹדַע בַּשָׁעַר

כִּי כְאִישׁ גְּבוּרָתוֹ

הק' שמואל דייטש

אל הקורא

קורא היקר! מה דמוע תדמע עיני בזכרי כי כל מדינה ומדינה עם ועם ללשונותם בגוייהם, מיום נפלגה שפת הארץ לשבעים לשונות, כלם בלי מרגוע יעמולו, יום יום ידרושון להגביה שפתם, אשר לָמו חבל הֻפל מאשפתות חוצה למרומי הררי סלע, אשר שמה המליצה בנתה בָיִת, מקום כל בנות השיר ישכונו כלם ירוצו בלי חָשָך להרים תפארת קרן לשונם, ואם נפקח עין הלא נביטה, כי כמעט שנה בשנה מלשונות העמים יחד יחקקו בעט ברזל ספרים אין מספר, כלם נושאים מטוב אדמות, ממגדנות המליצה, כי עצמו מחוקקים דוברי צחות בינותם ישבו יעשו חיל; אך לשון עבר, אשר בה ידובר לישורון חק ומשפט, היא אם לכל הלשונות, על ברכיה כלם נולדו, אין איש דורש לה, על פתחיה יִנָקש, לבוא אל משמרת הקודש פנימה. -

לבי כואב עלי בהביטי זאת, רוחי עגמה, אמרתי: הלא אך זאת השריד, אשר נשאר לנו בגולה מכל חמדת תפארתנו, אשר מיום נהרס מקדשנו, אבד אבדנו!

ואם יגדלו בינותנו נערים, אשר להם לב להשכיל ורוח נזר המליצה נוססה בקרבם, יכתירו אותו בראש שפת נכריה, בה יחקורו, בה בשיר ירונו, נפשי עלי תדוה, בראותי ככה באבדן מולדתי, רוח בטני הציקתני, אמרתי: אדברה בשיר תפארת לשון הנשגבה הזאת וירוח לי.

לְשׁוֹן תִּפְאֶרֶת! שְׂפַת עֵבֶר!

בָּךְ דִבֵּר כָּל אִישׁ כָּל גֶּבֶר

מִיוֹם הִוָּסֵד מִבֹּהוּ תֵבֵל וָאָרֶץ:

אָדָם עִם זַרְעוֹ בָּךְ דִבֵּרוּ

מַחְשְבוֹת לִבָּם בִּלְשׁוֹנֵךְ סִפֵּרוּ

עֲדֵי שִׁחֲתוּ בְּנֵי אָדָם פָּרְצוֹ פָּרֶץ:

כִּי דוֹרוֹת עָמְדוּ הִרְבּוּ הָרֵעַ

מִגְדָל וְרֹאשׁוֹ בַשּׁמַיִם יַגִּיעַ

לִבְנוֹת חָשְׁבוּ הָאֲנָשִׁים כֻּלָמוֹ

אַךְ יוֹשֵׁב מָרוֹם זֹאת רָאָה

כִּי יַחֲדָיו נֶאֱלָחוּ לַעֲשׂוֹת רָעָה

לִלְחוֹם עִמּוֹ יָזְמוּ בְּאִוַּלְתֵּימוֹ:

עַל כֵּן עִם מַּלְאָכָיו יָרַד עֲלֵיהֶם

מִמְכוֹן שִׁבְתּוֹ לִבְלוֹל שְׂפָתֵיהֶם

לְמַעַן לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ

אָז אוֹר תִּקְוָתָם לְחֹשֶׁךְ נִדְעָכָה

הַמִּגְדָל יוֹפִי לִשְׁמָמָה הִתְהַפָּכָה

נָפְצוּ בֵן מֵאָבִיו וְאָח מֵאָחִיהוּ:

אִם לְשִׁבְעִים לְשׁוֹנוֹת הָעַמִּים נִפְרָדוּ

דְבָרַיִךְ חִלֵּלוּ מִתִּפְאַרְתָּם מְעַט אָבָדוּ

אַךְ נֶהֱדָר בַּקוֹדֶשׁ עוֹד נִשְׁאַרְתְּ

כִּי אַחֲרֵי כֵן אֵל מִפָּארָן הוֹפִיעַ

בִּלְשׁוֹנֵךְ הַצַּח אֹמֶר הִבִּיעַ

עַל הַר סִינַי מְאוֹד נֶהֱדַרְתְּ:

עוֹד נְבִיאִים וְחוֹזִים אֲשֶׁר נִבְּאוּ

אֲשֶׁר מִשֹּׁכְנֵי מָרוֹם חָזוֹן מָצָאוּ

מַחְשְׁבוֹת נַעֲלָה עַל כֹּל בְּאִמְרוֹתַךְ גִּלּוּ

דָּוִד וּשְׁלֹמה שָׂמוּ לְרֹאשֵׁךְ עֲטֶרֶת

עוֹד שְׁאָר חֲכָמִים עָשׂוּ לָךְ תִּפְאֶרֶת

עוֹד הוֹפַעַתְּ בְּתֵבֵל כְּכוֹכָבִים יָהֵלּוּ:

אָכֵן מֵאָז קוֹדֵר הָלַכְנוּ כְּהוֹלֵךְ בְּצִיָה

מֵאֶרֶץ חֶמְדָה כְגֶפֶן פּוֹרִיָה

עוֹלָלֵנוּ לִפְנֵי צַר כְּצֹאן הָלָכוּ

אָז מֵהֲדַר גְּאוֹנֵךְ בְּשֶׁפֶל יָרַדְתְּ

מִתִּפְאֶרֶת כְּבוֹדָךְ אָבֹד אָבַדְתְּ

כִּי בִשְׁבִי וּבְגוֹלָה לְשׁוֹנֵךְ שָכָחוּ:

כִּי פַסּוּ דוֹבְרֵי אִמְרֵי שָׁפֶר

חָדְלוּ חוֹקְקֵי לָשׁוֹן וְסֵפֶר

הָהּ! שְׂפָתֵךְ נִבְזָה מְבַקְּרֶיהָ יִמְעָטוּ

וּבִמְקוֹם אֲשֶׁר בִּשְׂפָתֵךְ בִּין יַעֲמִיקוּ

בְּיַלְדִי נָכְרִים הֵמָּה יַשְׂפִּיקוּ

בִּלְשׁוֹנָם הַנִּבְלָלָה שִׁיר יִפְרָטוּ

אִם קָמוּ בְּדוֹר אַנְשֵׁי דַעַת

אִמְרוֹתָם נָזְלוּ כְמַעְיָן נוֹבַעַת

אֲשֶׁר מֵאַשְׁפּוֹת הֲרִימוּךְ מַעֲלָה

וויזל ולוצאטא הֱקִימוּךְ מֵעָפָר

יַרְחִי וּבֶּן עֶזְרָא דִבְּרוּ שָׁפֶר

הֶרְאוּ לַכֹּל כִּי עַל כֻּלָם לְשׁוֹנֵךְ מָשָׁלָה:

אַךְ גַּם הֵם מֵאֶרֶץ נֶחְדָּלוּ

יָרְדוּ לַאֲדָמָה שָׁמָּה יִמָּלוּ

עִם נֹפֶת שִׂפְתוֹתָם מֵאֶרֶץ אָפָסוּ

הָהּ! מִי בְּשִׁיר צַחוֹת יַשְׁמִיעַ?

מִי כָּהֵמָּה צוּף עָסִיס יָרִיעַ?

הֵמָּה בָּאָרֶץ יִבּוֹלוּ גַם נָמָסוּ: -

גַּם אֲנִי קָטֹנְתִּי שִׁירִים לְהַבִּיעַ

לְהַגִּיעַ עֲדֵיהֶם זֶמֶר לְהָרִיעַ

עִלֵּג לְשׁוֹנִי לְדַבֵּר בַּשָׁעַר

אַךְ שֶׁפֶל מַצָּבֵךְ עַד נַפְשִׁי הִגִּיעַ

גַּלְמוּד שִׁבְתֵּךְ לִבִּי הִכְנִיעַ

כִּי בּוּז וְקָלוֹן תַּשּׂיגִי מִכְּסִיל וּבָעַר:

מֵעַי נִכְמָרוּ זֹאת רָאִיתִי

כְּלִמָתֵךְ שָׁמַעְתִּי לְהַעֲפִּיל גִּבְעוֹתָיִךְ

נָא הוֹשִׁיעֵנִי עַד רֹאשׁ הָרָיִךְ

עָזְרֵנִי לִמְרוֹם שְׂדֵי מְלִיצוֹתָיִךְ

בְּמַקְהֵלוֹת לְזַמֵּר וְלָשִׁיר נִפְלְאוֹתָיִךְ:

תַּהֲלוּכוֹת שִׁמְשׁוֹן מַעֲשָׂיו נִפְלָאוּ

תַּגְבּוּרוֹת כֹּחוֹתָיו לֹא נִשְׁמָעוּ

כָּל אִישׁ מִשִּׁמְעוֹ יֹאחֲזֵהוּ רָעַד

אַמְּצֵנִי עֻזּוֹ בִקְהַל עָם לְהָרִיעַ

לְהָשִׂים מִלָּה בְּפִיו לְהַבִּיעַ

עַל מִשְׁעֲלֵי הַמְּלִיצָה אֵטִיב צָעַד:

המערכה הראשונה

שמות המדברים

שִׁמְשׁוֹן: הַגִּבּוֹר

אֲבִישוּעַ:[1] חוֹתֵן שִׁמְשׁוֹן.

תִּמְנָע: אִשָׁה זוֹנָה מֵעַזָּתָה.

סַרְנֵי פְּלִשְׁתִּים.

דְּלִילָה: אֲהוּבַת שִׁמְשׁוֹן.

אַנְשֵׁי יְהוּדָה.

אֶלְקָנָה: אֲחִי שִׁמְשׁוֹן.

זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל:

עִיר תִּמְנָתָה

חֶדֶר אֲבִישׁוּעַ

(שמשון לבדו הולך הלוך ושב בעמקי רעיונות ובמצעדים גדולים).

שִׁמְשׁוֹן:

מַה זֹאת? רַעְיוֹנַי בַּל יָנוּחוּ בַּל יִשְׁלָיוּ!

כַּהֲמוֹת גַּלִּים אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם יֶהֱמָיוּ

אִם רוּחַ סְעָרָה בֵינוֹתָם קוֹלוֹ יַגְבִּיהַ

כָּכָה עֶשְׁתּוֹנוֹתַי בְּקִרְבִּי יָנוּסוּ בְּלִי מָנוֹחַ

מַעֲלָה מַטָּה יָרוּצוּ כַאֲשֶׁר יִשּׂאֵם הָרוּחַ

רוּחִי הֶעָצוּם וְהֶחָזָק בְּתוֹכָם יָרִיעַ:

כְּרַעַשׁ גִּבּוֹרֵי חֶלֶד עֵת יִרְעָשׁוּ

אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם כָּבוֹשׁ יִכְבָּשׁוּ

זַעַם וָכַעַס יָפִיצוּ יַאֲזֹרו חָיִל

כֵּן רוּחַ בְּקִרְבִּי יִסְעַר סָעַר

בְּשַׂרְעַפֵי כִלְיוֹתַי לִלְחוֹם בַּשּׁעַר

לְכַסּוֹת אַנְשֵׁי תֵבֵל בְּצַלמָוֶת הַלָּיִל:

אַךְ זֹאת לֹא אוּכַל בִּין בִּתְבוּנָתִי!

עַל מַה וְעַל מַה אַפִּיל אֵימָתִי

הַאֶהֱרֹג אִישׁ לֹא חָמָס בְּכַפָּיו?

הֲלֹא יִרְאַת ה' בְּקִרְבִּי נִמְסָכָה.

לָמָּה דַּם אָדָם אַרְצָה אֶשְׁפּוֹכָה

אִם ה' נִשְׁמַת חַיִים נָפַח בְּאַפָּיו!

הֵן מִיָּמִים עִם אֲבוֹתַי נָסַעֲתִּי

לְאֶרֶץ הַזֹּאת בִּיְשִׁימוֹן דֶּרֶךְ אַחַת הַגֵּאָיוֹת

שָׁאַג לִקְרָאתִי כְפִיר אֲרָיוֹת

חִישׁ אוֹתוֹ בְּכַפִּי שִסַּעֲתִּי.

הֶאָח! אָז רוּחִי כִמְעֲט שָכָכָה

גִּיל מָצָאתִי פְּדוּת וּרְוָחָה:

אֲבָל עַתָּה הָעֵת הַמְּאוּשָׁרָה חָלָפָה

עִם מִי אֶלָּחֵם? עַל מִי יַד אָנוּפָה

מִי יִתֵּן וְהָעֲרֵלִים הָאֵלֶּה

יִבְעֲרוּ חֲמָתִי יַעֲשׂוּ לִי רֶשַׁע

אָז תָּשֵׁךְ רוּחִי הַפְלֵא וָפֶלֶא

אֶגְמוֹל לָהֶם עֲלִילוֹת פֶּשַׁע:

(אבישוע חותנו בא ויחרד כמעט בראותו את שמשון).

אֲבִישׁוּעַ:

שָׁלוֹם בּוֹאֶךָ! שִׁמְשׁוֹן מַחֲמַד עֵינֵינוּ יְקַר הָאָרֶץ

יָמִים רַבִּים הֵמָּה מִיּוֹם לֹא רָאִינוּ זִיו פָּנֶיךָ

כִּי תִרְצֵנוּ עוֹד בְּקַרְנֵי פָּנֶיךָ לֹא פִלַלְנוּ כִמְעַט

עַתָּה הִנְךָ פֹה אִתָּנוּ נָגִילָה בְךָ יַחַד נִשְׂמָחָה:

שִׁמְשׁוֹן:

רְגָעִים רַבִּים חָלָפוּ אֲשֶׁר לֹא רְאִיתיךָ חָמִי הַנֶחְמָד!

לִקְרַאת זִיו פָּנֶיךָ מָה אֶשְׂמָחָה! לִרְאוֹתְךָ שָׁלוֹם בְּלִי פֶגַע.

כְּגִילַת הֵלֶךְ בְּצִיָּה מְקוֹם כְּפִירים וְתַנִּינִים יַהֲלוֹכוּ

אִם בְּחֶשְׁכַּת הַלַּיִל שָׁמָּה יְנוֹדֵד שַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ עָל יַעֲמוֹדוּ

מֵחֶרְדַת שַאֲגַת אֲרָיוֹת וְקוֹל נוֹרָא מִשּׁחַל וָפֶתֶן -

בְּפֶתַע פִתְאוֹם הַרְחֶק מִנֶּגֶד יַבִּיטָה

בַּיִת וָחֶדֶר בּוֹ בְנֵי אָדָם יֶחֱסוּ וְיִשׁכּוֹנוּ

לְשִׂמְחַת הַהֵלֶךְ הַלָּזֶה – תִשְׁוֶה שִׂמְחָתִי אַחֲרֵי

רְאוֹתִי פָנֶיךָ, וּמַה אָגִילָה מוּל אִשְׁתִּי לִי בָרוֹתִי

הִיא בִתְּךָ הַיְּקָרָה מֵחֲלָצֶיךָ יָצָאָה, בִגְּדִי עִזִּים

פָּנֶיהָ אֶשְׁחָר אֶשְׁכָּר לָהּ אַקְרִיבָה.

מָה אָרְכוּ הַיָּמִים אֲשֶׁר לֹא חִבַּקְתִּי הָאֲהוּבָה הַזֹּאת!

עֶצֶם מֵעֲצָמַי בָּשָׂר מִבְּשָׂרִי! מַה גָדְלָה אַהֲבָתִי אֵלֶיהָ

כַּחֲבַצֶלֶת בֵּין צְנִינֵי הַיַּעַר בֵּין בְּנוֹת הָאָרֶץ

הִיא תּוֹפִיעָה אַיֵּה תִשְׁכּוֹנָה רַעְיָתִי יָפָתִי

הָבִיאָה אוֹתִי אֵלֶיהָ אֲחַבֵּק אַהוּבָתִי:

אֲבִישׁוּעַ:

הֵן יָדוֹעַ תֵּדַע כִּי עִתִּים נָזָלוּ מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ הָלָכְתָּ

וּכְחַכּוֹת יוֹשְׁבֵי חֹשֶךְ לְנֹגַה מוֹשֵׁל בַּיּוֹם -

כֵּן בִּתִּי גַּם כֻּלָּנוּ בַּבַּיִת אֵלֶיךָ חִכִּינוּ

אַךְ לַשָּׁוְא קִוִּינוּ תִקְוָתֵנוּ יוֹם יוֹם הֶבֶל הָיָתָה

אָז אָמַרְנוּ: אוּלַי חָרָה אַפְּךָ בָּנוּ חֲמָתְךָ בֹּעֶרֶת

מִיּוֹם הֱצִיקָתְךָ מַעֲכָה לְבַטֵּא לָהּ פִּתְרוֹן הַחִידָה

אֲשֶׁר חַדְתָּה לִשְׁלֹשִים הַבָּחוּרִים

אַהֲבָתְךָ הֵקֵרָה נָפְשְׁךָ בָּהּ גָעֲלָה

פָּרַדְתָּ מִמֶּנָּה יַעַן לִבְּךָ בָּהּ בָּחֲלָה

מָאַסְתָּ בָּהּ מִהְיוֹת לְךָ אֵשֶׁת נְעוּרִים:

שמשון (בחמה):

מַה זֶה פִּיךָ תְּדַבֵּר שְׂפָתֶיךָ תַּבַּעְנָה

בְּלַבַּת אַהֲבָתִי לְבִּתְּךָ עוֹד שָׂפֵק** בְּלִבְּךָ נִשְׂאָר!

"כִּי רָעָה בְעֵינַי מָצָאתִי בָה מִגְרַעַת"

הַחֲרֵשׁ מִדַּבֵּר! יָגַעְתִּי מִשּׁמוֹעַ כַּעַס

הֵן קֶצֶף קָצְפוּ עָלַי אֲבוֹתַי בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִי

עַל אֲשֶׁר הוֹכַחְתִּי לִי אִשּׁה מֵעַם אַחֵר

חָרָה אַפָּם אֱלֵי נַפְשִׁי דִבֵּרוּ

הֲכִי אַלְמָן יִשְׂרָאֵל מִנְּשֵׁי חַיִל וַעֲלָמוֹת הַיָּפוֹת?

כִּי אַתָּה הוֹלֵךְ לְעַם נֵכָר אִשּׁה לָקַחַת?

אַךְ אַהֲבָתִי אֵלֶיהָ לִמְאוֹד בָּעֲרָה

הִשְׁקַפְתִּי יָפְיָהּ אָז לְאִמְרוֹתָם לא הִטֵּיתִי אֹזֶן

כְּגַנֵּי קַשׁ בְּקַיִץ בַהֲרִיחָם אֵשׁ יְבָעֲרוּ -

אִשּׁם לֹא תִכְבֶּה כָל עוֹד גִּבְעוֹל בָּמוֹ -

כֵּן לִבִּי מַס בִּרְאוֹתִי חִנָּהּ וְיָפְיָהּ

הֵמָּה הִצִּיתוּ שָׁמָה תַבְעֵרָה עַזָּה

כִּגְבָעוֹת מֵהַרְרֵי עַד עַל כָּל חֶבֶל הַמִּישׁוֹר

וְעִמְקֵי בְקָעוֹת, מַעֲלָה יִתְנַשְׂאוּ רָאשֵׁימוֹ

כֵּן הִיא עַל כֻּלָּמוֹ עוּף תַּגְבִּיהַ -

רַבּוֹת בְּנוֹת הָאָרֶץ תַּעֲשֶׂינָה חָיִל

אַךְ כֻּלָּן תֶּחֱשַׁכְנָה נֶגְדָהּ כְּחֶשְׁכַּת לָיִל:

אבישוע:

כַּפֵּר נָא! שִׁמְשׁוֹן שַּׁכֵּךְ רוּחֲךָ

הַבֵּט עַל לְחָיֵי פָנֶיךָ כִּי כִפְנִינִים אָדְמוּ

מֵרוֹב חֵמָה וָכַעַס. שָׂא לְפִשְׁעִי

כִּמְעַט הַרְגִּיעָה, לְחַטָּאתִי כַּפְרָה הַפָּעַם

כִּי כַאֲשֶׁר לֹא בִשְׁאָט בְּנֶפֶשׁ הָרַעַם קוֹל יַשְׁמִיעַ

לַהֲפוֹך עָרִים לֶחֳרָבוֹת נֶצַח לְתֵל עוֹלָם

אַךְ לִגְמוֹל טוֹב לִבְנֵי אָדָם יִשְׁעוֹ וְחֶפְצוֹ

הֶעָבִים לְקַבֵּץ יַחֲדָיו וְהָאָרֶץ צִמָּאוֹן תֵּהָפֵךְ לְעֵדֶן

כֵּן לא יָזְמוּ מַחֲשְׁבוֹתַי עֵת אֵשֶׁת חֵיקֶךָ

לְאִישׁ אַחֵר לִמְרֵעֲךָ נָתַתִּי לְעֶשְׁתּוֹנוֹת רָעוֹת -

אָמוֹר אָמַרְתִּי אַךְ קָצַפְתָּ עָלֶיהָ שָׂנֹא שְׂנֵאתָהּ

כִּי אָדָם אַתָּה מֵחֹמֶר לֻקָּחְתָּ, עַל אַהֲבָתָהּ עַתָּה הִתְנַחֶמְתָּ

כִּי שָׁנָה תְמִימָה חָלְפָה אֲשֶׁר לֹא חִלִּיתָ פָנֶיהָ

בְּלֵב גוּשׁ וְעָפָר בְּרֶגַע אַחַת סְעִיפִים רַבִּים יִשְׁכֹּנוּ

עַל כֵּן לִמְרֵעֶיךָ אָז לָמוֹ הִתְחַבַּרְתָּ

מַעֲכָה בִּתִּי נָתַתִּי לְאִשָּׁה

אַךְ עוֹד יָשַׁרְתָּ בְּעֵינַי לְחָתָן אֶרְצֶךָ

כִּרְאוֹת אִישׁ פְּנֵי מַלְאָךְ נַבִּיט בְּפָנֶיךָ

עוֹד אַיָה בִּתִּי חֵן מְלֵאָה טוֹבָה מִמֶּנָּה

אֲחוֹתָהּ הַצְּעִירָה לְךָ לְאִשּׁה אֶתֵּנָה -

שמשון:

מַה זֹאת דִבַּרְתָּ מַה זֹאת אָזְנַי יִשְׁמָעוּ

מַעֲכָה אֲהוּבָתִי הַמְּלֵאָה עֶגְלֵי הָאַהֲבָה

כֻּלָהּ חֵן נִמְלְאָה כֻּלָהּ נָאֲוָה

אוֹתָה מִבֵּין זְרֹעַי לָקֹחַ לָקַחְתָּ

הוֹי! נַעֲוֵתִי מִשּׁמוֹעַ חֲרָדָה יְבָעֲתֵנִי

אֵיךְ תִּפּוֹל עָלַי כַּעַס וְאֵימָתָה פַחַד וָעֹצֶב

כֻּלָם כְּיַם מִתְחוֹלֵל בִּי יִתְחוֹלָלוּ -

מִיּוֹם הִגַּעְתִּי לְבִינָה הָיִיתִי לְאִישׁ

לא קָרָנִי כָזֹאת, לֹא בַנְתִּי פַחַד -

יוֹם מְרֵעַי וּמְיוּדָעַי חִידָתִי מָצְאוּ

עַתָּה זָכוֹר אֶזְכּוֹרָה עֵת חָפְצוּ מִמֶּנִּי

שְׁלֹשִים הַחֲלִיפוֹת אֲשֶׁר בָּטַחְתִּי לָהֶם

אָז פָּגַעְתִּי בִשְׁלוֹשִׁים אִיש מִבְּנֵי פְלֶשֶת

אֲשֶׁר הֶרְעוּ לְעַמִּי עֲלֵיהֶם עוֹל עָמָסוּ

וְלָבַשְׁתִּי עוֹז וְהָדָר וְהִכֵּיתִי בְרֶגַע אַחַת

הַשְּׁלֹשִים כֻּלָּמוּ וְחָלַצְתִּי שִׂמְלוֹתָם לְרֵעַי אוֹתָן נָתַתִּי

אָז עוֹד שִׂמְחָה וָגִיל עַל קִמְטֵי מִצְחִי נִרְאוּ

מוֹרֶךְ לֵב אֵימָה וְעֹצֶב לֹא יָדַעְתִּי

רִגְשׁוֹת הָאֵל בְּקִרְבִּי עוֹד לֹא מָצָאתִי

רוּחִי עַז וְעָצוּם נִשְׂגָב וְנוֹרָא מְאוֹד

לִבִּי לֵב חַיִל כָאֲרִי כְדוֹב שַׁכּוּל

לֹא אֶבְעַת אִישׁ לֹא אֵחַת גָּבֶר

אֲבָל! עַתָּה רִגְשׁוֹת הָאֵל מִמִּסְגְּרוֹתָם יָצָאוּ

בְּקֶרֶב עַצְמוֹתַי בְּתוֹךְ חֶדְרֵי לִבִּי קוֹנָנוּ

מִי לא יִרְעַד בְּשָׁמְעוֹ כָּזֹאת חַלְחָלָה יֶאֲחָזֵמוֹ

כָּל לֵב יִמַּס וְכָל עֵינַיִם דְּמָעוֹת יִזּוֹלוּן

אַהֲבַת הָאִשָּׁה הַזֹּאת כָּל חֹק וּגְבוּל עָבָרוּ

כַאֲהוֹב אִישׁ בְּשַׂר יָדוֹ אוֹתָהּ אָהַבְתִּי -

עַתָּה אִישׁ הֲלָזֶה (חורק שיניו מכעס) לְחֵיק

אִישׁ נָכְרִי הִסְגִירָהּ לְזָר דוֹדָהּ

נָתַן נֶצַח:

(השקטה. אבישוע עומד בחרדה)

אוּלָם לָמָּה עָלָיו רַק עָלָיו שִׁנַּי אֶחְרוֹקָה?

אַך בּוֹ אַפִּי יֶחְרֶה אֶתְמַלֵּא כָעַס

הֲלא בָּהּ הֶעָוֶל אַךְ הִיא בִי עִוְּתָה

הִיא שִׁית זוֹנָה מְצוּדִים בְּפִיהָ

קֶשֶׁר אַהֲבָתֵנוּ הִיא בִזְרוֹעַ כֹּחַ הִתִּירָה

כְּהִנָּתֵק פְּתִיל הַנְּעוֹרֶת אוֹתִי הִתִּיקָה

הִיא מְקוֹר יְגוֹנִי, מַבּוּעַ הָרֶשַׁע -

אִם כְּמַעֲיָן אֲשֶׁר לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו

אָהֲבָה אוֹתִי אַהֲבַת נֶפֶשׁ

לָמָּה כְמוֹ רֶגַע בְּחֵיק זָר נָפְלָה

תְּחַבֵּק תִּישַׁק בּוֹ תִּתְעַלֵּס בָּאֲהָבִים?

וְאוֹתִי אַחֲרֵי גֵיוָהּ הַשְׁלֵךְ הִשְׁלִיכָה?

הָה! מַעֲכָה אֵיךְ אַהֲבָתִי הָעֲצוּמָה כְרֶגַע נִדְעָכָה

לְשִׂנְאָה עַזָּה כְּהַרְרֵי סֶלַע הִתְהַפָּכָה

כְּעַנְנֵי מַחֲשַׁכִּים מִקַּרְנֵי שֶׁמֶשׁ יַחֲלוֹפוּ

כֵּן עָבֵי הַחֹשֶךְ מִנֶּגֶד עֵינַי נִפְזָרוּ

עֵינַי נִפְקָחוּ לִרְאוֹת רוֹעַ לִבֵּךְ עִם כָּל תָּזְנוּתָיִךְ

אַךְ בְּשִׂפְתֵי חֲלָקוֹת אֵלַי דִּבַּרְתְּ

וַחֲרָבוֹת חַדּוֹת לְלִבִּי עַתָּה הֵמָּה

הוֹי! עַם כִּבְדֵי לֵבָב! אַכְזָרֵי נֶפֶשׁ!

אֵיךְ נִמְאַסְתֶּם בְּעֵינַי כֻּלְכֶם יָחַד

גָּדְלָה שִׂנְאָתִי עֲלֵיכֶם עַזָּה כַמָּוֶת

כִבְהֵמוֹת וְחַיתוֹ יַעַר לִבְּכֶם תַּשְׁפִּילוּ

אַךְ לִשְׁמוֹעַ תַּאֲוַת יֵצֶר לֵב תַּחֲפוֹצוּ

מֵרֶגֶשׁ מָתוֹק – רֶגֶשׁ הָאַהֲבָה בַל תֵּדָעוּ.

גָּם יִשְׂרָאֵל תַּחְתֵּיכֶם יַעֲבוֹדוּ

בְּקֶרֶב עַמָּם תֵּלְכוּ בְלֵב סֶלַע

עֲבוֹדַת פֶּרֶךְ יַעֲשׂוּ מִפְּנֵיכֶם נִכְנָעוּ

כִּי לִבְּכֶם לֵב בַּרְזֶל הָרֵי נְחוּשָׁה

רַחֵם לֹא תֵדְעוּ אֵל עֶלְיוֹן לֹא תַכִּירוּ

לָחוֹן עַל דַּל כַּאֲשֶׁר אֵל מֵאָז הוֹכִיחַ

תַּקְשׁוּ עוֹרֶף אַךְ כְּאֶבֶן לֵב הִקְשִׁיחַ

עַתָּה סוּר אַכְזָרִי אוֹתִי הִכְעַסְתָּ!

פֶן אַכְחִידְךָ מֵאֶרֶץ בְּרוֹעַ מַעֲלָלֶיךָ

לֵךְ מִנֶּגֶד עֵינַי כִּי נִמְאַסְתָּ

נֶגְדִּי פֶן בָחֳרִי אַף מֵאֶרֶץ אַשְׁחִיתֶךָ:

(אבישוע הולך בשברון רוח)

שמשון (לבדו זולת אבישוע):

אָמַרְתִּי: אַךְ עַם לְבָדָד יִשְׁכֹּנוּ

הַפְּלִשְׁתִּים הָאֵלֶּה אֲנָשִׁים כָּמוֹנוּ

גַּם לָהֶם לֵב לְהַשְׂכִּיל אָזְנַיִם לִשְׂמוֹעַ

אַךְ עַם יִשְׂרָאֵל בְּמוּסָר מָאָסוּ

עָזְבוּ אֶת ה' בְּאִוַּלְתָּם נִשְׁחָתוּ

מֵהַטּוֹבוֹת אֲשֶׁר גָּמַל עִמָּם לֹא אָבוּ יָדוֹעַ!

עַל כֵּן הַפְּלִשְׁתִּים אֶת אַרְצָם יַשְחִיתוּ

תְּבוּאוֹת שְׂדוֹתָם יְשָׁרֵשׁוּ כוֹשְׁלִים יָמִיתוּ

מֵרַחֵם עַל צָרָתָם יַאַטְמוֹ אָזְנַיִם

גַּם אֲנִי כֹחִי הֶעָצוּם לֹא גִלִּיתִי

לַהֲרוֹג עַל לֹא חָמָס לֹא אִוִּיתִי

כִּי דַם חִנָּם לִשְׁפּוֹךְ חַטַּאת שָׁמַיִם!

אוּלָם אֲשֶׁר לְרַעֲיוֹנֵי שָׁוְא אִמְרֵי רוּחַ

הִטֵּיתִי אָזְנִי אַף אַשְׁגִּיחַ

עֵינַי הַפְּקוּחוֹת עַתָּה רָאוּ

כִּי הָעֲרֵלִים הָאֵלֶּה עַזֵּי מֶצַח

מֵרִגְשַׁת הָאַהֲבָה לֹא יָדְעוּ נֶצַח

אַכְזָרִים הֵמָּה רַחֵם בַּל יָדָעוּ:

הָה! דָמִי בְּקִרְבִּי יַרְתִיחַ כְּשַׁלְהֶבֶת

עַל חַלְלֵי עַמִּי יוֹרְדֵי צַלְמָוֶת

חֲרוֹן אַפִּי יִסְעַר כְּיָם גוֹרֵשׁ רֶפֶשׁ

עַתָּה תֹּאֲנָה וַעֲלִילָה לָהֶם מָצָאתִי

אַךְ זֹאת חָפַצְתִּי גַּם דָּמִיתִּי -

חֲלָלִים אֶצְבּוֹר מִפְּלִשְתִּים עַזֵּי נֶפֶשׁ:

חִצַּי אַסְפֶה בָמוֹ יֵרְדוּ קֶבֶר

בְּכֹחִי הָעַז אָפִיץ שוֹד וָשֶׁבֶר

יָדַי מִדַּם אַשְׁכִּיר וְחַלְלֵי פְלִשְׂתִּים

מִבֹּקֶר עֲדֵי צִלְלֵי נֶשֶׁף

אֶשְׁלַח בָּם מָוֶת וּלְחֻמֵי רֶשֶף

מֵאֵשׁ חֲמָתִי יִדְעֲכוּ כְפִשְׁתִּים:

מֵרֹאשׁ מַחֲסוֹרֵי בְנֵי תְמוּתָה

אָחֵל לַהֲרוֹג אַנְשֵׁי תִמְנָתָה

רָעָב שְׁמוֹ הוּא רֹאשׁ מַחֲסוֹרֵי גָבֶר

מִגָּדִישׁ וְעַד קָמָה עַד כֶּרֶם זָיִת

בַּל אַשְׁאִיר לָהֶם אַךְ שָׁמִיר וָשָׁיִת

עַד יָקוֹצוּ בְחַיֵימוֹ יֵרְדוּ קָבֶר:

נקרת סלע עיטם.

(שמשון הולך במערה ומבקש לו מקום להתחבא שמה פתאום ישב על אחד הסלעים).

שמשון:

פֹּה אֵשֵׁב פֹּה אֶתְחַבֵּא מֵחֲמַת עַרְלֵי לֵבָב -

פֹּה בְנִקְרַת הַצּוּר הַזֶּה אָשִׂימָה סֵתֶר מָלוֹן לִי -

כְּשׁוֹדֵד בְּמִסְתָּרִים כֵּן אֶדְכֵּה אָשׁוּחַ לְבַל יִרְאוִּני

הַפְּלִשְתִּים בַּל יַשִּיגוּנִי בַחֲמָתֵמוֹ

(השקטה)

מָה עָרְבוּ הָרְגָעִים, רִגְעֵי מָוֶת וְחֶשְׁכַּת לָיִל

אֲשֶׁר מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם בְּקִרְבָּם הֱפִיצוֹתִי

לְנַפְשִׁי! עַתָּה יַעֲמוֹדוּ נֶגֶד עֵינַי -

דְּמוּת הַמַּעֲרָכָה הַזֹּאת עַל פָּנַי תּחֲלוֹפָה

עוֹד אַבִּיטָה עֲשַׁן הָעִיר עַד שָׁמַיִם יַעֲלֶה -

מִקָּמָה וְעַד גָּדִיש לְמַאֲכוֹלֶת אֵשׁ -

כְּמִדְבָּר צִיָּה בְאֶרֶץ שׁוֹמֵמָה דָמְתָה

הָעִיר וְכַאֲשֶׁר דִּמּוּ לַעֲשׂוֹת נָקָם גַּם עִמָּדִי -

אָז פַּעֲמַיִם הִרְבֵּיתִי לָהֶם רַעַד וְחַלְחָלָה

לָחַמְתִּי בְּיָדַי נֶגֶד רִבְבוֹת עַם פְּלִשְתִּים

הִכְנַעֲתִּים, עַד עָפָר הִשְׁפַּלְתִּים

הִכֵּיתִים שׁוֹק עַל יָרֶךְ עֲדֵי נָפָלוּ, -

אַךְ בְּזֹאת אֶתְעַנַּג, בְּזֹאת אֶמְצָא מַרְגּוֹעַ!

מִכָּל מַאֲוַיֵי בְּנֵי אָדָם מִכָּל תְּשׁוּקוֹת לִבָּמוֹ

הֵמָּה יוֹתֵר עֵדֶן גִּיל וָנַחַת לִי יִרְווּ.

זֹאת תּאֲוַת גִּבּוֹר מְנַת חֶבְלוֹ בָאָרֶץ

לִנְתוֹשׁ וְלִנְתוֹץ לַהֲרוֹס וּלְאַבֵּד

לִנְקוֹם מֵאוֹיֵב, דָּמוֹ יִשְׁתֶּה כְיֵין עֲדָנִים, -

עַתָּה שׂוֹבַע שְׂמָחוֹת נֶגֶד פָּנַי וּנְעִימוֹת נֶצַח

רוּחִי הַשּׁוֹקֵק לְלָחֶם יַרְגִּיעַ כִּמְעַט -

וְעִם זֶה טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר יָעַצְתִּי

כִּי לְמִדְבָּר הַזֶּה לִמְעָרָה רַצְתִּי

פֹּה מִפְלָט לִי אֶעֱשֶה מֵעָקַת אוֹיֵב -

כִּי כְחוֹל יַרְבִּיץ כְּכוֹכָבִים בַּשּׁמַיִם

עַם הָרַב הַזֶּה פָּרְצוּ וַיִשְׁרְצוּ

לָכֵן נָמוֹג לִבִּי כִמְעַט יַשִׂיגֵנִי מוֹרֶךְ

עֲדֵי רוּחַ מִמָּרוֹם עָלַי יְעָרֶה לְפַעֲמֵנִי

אָז עוֹד כְּדוֹב שַׁכּוּל אֶפְגְשֵׁם בַּחֲמָתִי

בִּמְעָרוֹת גַּם הֵמָּה יָבוֹאוּ מִפְנֵי אֵימָתִי:

(אנשי יהודה באים מרחוק ושמשון לקראתם)

שמשון:

רָאשֵׁי אַלְפֵי יְהוּדָה בָּרוּךְ בּוֹאֲכֶם

אוֹר פְּנֵּיכֶם מְאוֹד יָגִיל לִבִּי

כִּי בְּעֶשְׁתּוֹנוֹת עֶצֶב מָלֵאתִי

כִּמְעַט נָפַלְתִּי וְגַלְמוּד שַׁבְתִּי

פֹּה בִמְקוֹם שְׁמָמָה וְצִיָּה רַעֲיוֹנַי חָרָדוּ

סְעִיפֵי יָגוֹן וַאֲנָחָה כִמְעַט חָרָשׁוּ

עַתָּה בִרְאוֹתִי אֶתְכֶם חִישׁ יַחֲלוֹפוּ

שְׂמִחָה וָגִיל נַפְשִׁי תִמָּלֵא

אַךְ עַל זֹאת נִפְלֵאתִי וְהִשְתּוֹמַמְתִּי

מַה פֹּה מְקוֹם נוֹרָא וּבַּלָּהוֹת תַּחֲפוֹצוּ?

דַבְּרוּ! מְהֵרָה! חָרְדָה אָזְנִי לִשְׁמוֹעַ -

אנשי יהודה:

עוֹז יָדְךָ שָׁמַעְנוּ, תַּעֲצוּמוֹת מִפְעֲלוֹתֶיךְ

לֹא עָשָׂם אָדָם מִיּוֹם נוֹסְדָה תֵבֵל וּמְלוֹאָהּ

כָּל מִשְׁעַן אוֹכֶל וּמִשְׁתֶּה אֶרֶץ תִּמְנָתָה

נְאוֹת שָׂדֵיהֶם דֶשֶׁא וְאָחוּ

לְאֶרֶץ בַּלָּהוֹת מְעוֹן תַּנִּינִים הָפַכְתָּ

וְשַׁדְמוֹת אֶרֶץ תִּפְאָרָה לְצִיָּה עָשִׂיתָ,

וַתִּקְטַן עוֹד זֹאת בְּעֵינֶיךָ; עוֹד אַחֲרֵי

שָׂרְפָם בֵּית חוֹתֶנְךָ עִם בֵּית אֲבוֹתָיו

לָחַמְתָּ עִמָּם נֶאֱדָר בַּכֹּחַ

בְּיָדֶיךָ לְבַד, אֵין כִּידוֹן וָחֶרֶב

רָעַצְתָּ אוֹיֵב הִכִּיתוֹ לָנֶצַח:

שמשון:

לֹא עַל חִנָּם עָשִׂיתִי לָמוֹ רֶשַע

אַךְ רָעָתָם עֲלֵיהֶם גָּמַלְתִּי אֲשֶׁר שָׁתוּ לִי

אֶת אִשְׁתִּי עָשׂוּ הֵמָּה לַאֲהוּבַת רֵעַ וּמְנָאָפֶת

כִּי עַם תַּהֲפוּכוֹת הֵמָּה אֵין אֵמוּן בָּם

כִּי כְּסוּס שׁוֹטֵף זִמָּה יִשְטוֹפוּ

כֻּלָם יַחַד עַל אֵשֶת זְנוּנִים יִתְגוֹרָרוּ

וְכַאֲשֶׁר לִנְקוֹם בּוֹ יָזְמוּ בְּאִוַּלְתָּם

כִּי חוֹתְנִי שָׂרְפוּ עִם כָּל בְּנֵי בֵיתוֹ

הִכִּיתִים מַכָּה רַבָּה מִזָּקֵן וְעַד נַעַר

שׁוֹק עַל יֶרֶךְ הָרַגְתִּי אוֹתָם בְּשַׁעַר:

אנשי יהודה:

אָכֵן הַסְּרָנִים עִם אַנְשֵׁי צָבָא פֹה הִתְקַבָּצוּ

לִנְקוֹם תַּחְתֶּיךָ בָּנוּ נְקִיֵי דַם יַחְפּוֹצוּ

הוֹי! שִׁמְשׁוֹן מַה זֶה עָשִׂיתָ לְאַחֶיךָ

הַמֻּכִּים מֵאוֹיְבִים כַּצֹאן נִמְסַר לַטֶּבַח

עַתָּה עֲבוֹדָתָם עַל שִׁכְמֵנוּ יַכְפִּילוּ פַּעֲמַיִם

דַּם אַחֶיךָ יִשְׁפּוֹכוּ אַרְצָה כַמַּיִם

הֲטֶרֶם תֵּדַע כִּי לְזָרִים נִמְסַרְנוּ

לַעֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת לָמוֹ נִמְכַּרְנוּ?

שמשון:

אַל תִּפְחֲדוּ אַל תִּרְהוּ בְנֵי יְשּׁוּרוּן

מֵאַכְזָרֵי פְלִשְׁתִּים מֵאוֹיְבֵי נַפְשְׁכֶם

אִם כָּעֵת רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ בַּל יְפַעֲמֵנִי

חִיל עַתָּה יֹאחֲזֵנִי לִלְחוֹם עִמָּהֶם לָחֶם

מְהֵרָה יוֹשֵׁב שְׁחָקִים עוֹד יְחַזְּקֵנִי

אָז כִּכְלִי יוֹצֵר אֲנַפְּצֵם לְהוֹשִׁיעַ לָכֶם:

אנשי יהודה:

גֶּבֶר הֻפַּל גּוֹרָלוֹ מִשׁוֹפְטֵי אֶרֶץ לְמָוֶת וְחֶרֶב

פִּתְאוֹם הַמֶּלֶךְ לִפְדוֹתוֹ יַחְפּוֹץ מִשּׁחַת וָטֶרֶף

דְּחוּפִים רַכָּב יִשְׁלַח כִּבְרָקִים יַהֲלוֹכוּ -

כִּי אִם יְאַחֲרוּ פַעֲמֵי רַגְלָיו אַךְ רֶגַע

לֹא יַמְלִיט הָרוֹצֵחַ מִשּׁוֹד וָפֶגַע

כִּי אָז כְּבַר הוּמָת חַייָו אָז פָּרָחוּ

כֵּן דִבְרֵי הַתִּקְוָה אֲשֶׁר אוֹתָנוּ תְּנַחֵמָה

בַּל יוֹעִילוּ אַךְ שָׁוְא וְשֶׁקֶר הֵמָּה;

מַה יִסְכּוֹן לָנוּ, אִם רוּחֲךָ עָלֶיךָ יוֹפִיעַ

אַחֲרֵי עוֹלְלֵי יִשְׂרָאֵל קֶבֶר יָרְדוּ?

כִּי פֹּה בְּלֶחִי לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד כֻּלָם יַעֲמוֹדוּ

לִנְקוֹם מֵעִמְּךָ בַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל לְהַכְרִיעַ:

שמשון:

גַּם מֵעַי נִכְמְרוּ בְשָׁמְעִי צָרוֹת נַפְשְׁכֶם

אֵל אֶחָד לָנוּ! בָשָׂר אֲנִי מִבְּשַׂרְכֶם

בִּרְאוֹתִי זֹאת לִבִּי כְדוֹנַג נָמַסָּה

אַךְ מַה אֶעֱשֶׂה? יוֹצֵר כֹּל וּבוֹרֵא רוּחַ

הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנִּי זֹאת הוֹכִיחַ

הוֹחִילוּ לֵאלוֹהֵיכֶם מוֹשִׁיעַ בְּצָרָתָה:

אנשי יהודה:

אִם כָּכָה מַחְשְׁבוֹת לִבְּךָ אֵלֵינוּ

מַה טוֹב וּמַה נָעִים גּוֹרָלֵנוּ

אִם לִבְּךָ נָמֵס מִיְּגוֹן דַכְּאֵי רוּחַ;

הֲלֹא בִרְצוֹנְךָ וְהַרְרֵי הַיָּגוֹן וָעָצֶב

לְמִישׁוֹר יִהְיוּ לְגִיל הַקָּצֶף

רַק אַתָּה תּוּכַל הוֹשִׁיעַ לְאַחֶיךָ חֲלוּשֵׁי כֹחַ:

שמשון:

דַבְּרוּ! לִשְׁמוֹעַ תְּשׁוּעַתְכֶם נַפְשִׁי נִבְהָלָה

לְהוֹשִׁיעֲכֶם מִצָּרַתְכֶם רוּחִי בָּחָלָה:

אנשי יהודה:

כָּכָה נוֹסְדוּ יַחַד הָעֲרֵלִים

אִם אָסֹר נַאַסְרוּךָ בְּזִקִּים וַחֲבָלִים

אָז יֵאוֹתוּ לָנוּ חָשַׂךְ רוּחֵמוֹ

אָז יֵיטִיבוּ עִמָּנוּ יֶחְדְּלוּ מֵהָרֵעַ

בַּל יַשְׁחִיתוּ יִרְפּוּ יָדָם מִבַּלֵּע

אִם אוֹתְךָ אָסוּר בַּזִקּים נַסְגִיר בְּיָדֵמוֹ:

שמשון:

אַלְפֵי יְהוּדָה! מָה רַב מִמֶּנּוּ תִּשְׁאֲלוּ

רַב מִכָּל שָׂפָה כָּל לָשׁוֹן דַבֵּר יוּכָלוּ.

אֲנִי לְבַדִּי אַסְגִיר נַפְשִׁי בִידֵי פְלֶשֶׁת?

הֲלֹא הֵמָּה אֲשֶׁר אֶתְמוֹל הִכֵּיתִי

לִבִּי יֵצֶר עָלַי מְאוֹד יָרֵאתִי

כִּי יָקוֹטוּ חַיַי בַּחֲנִית וָקֶשֶׁת -

אַךְ הִשּׁקְטוּ אַחַי מָצָאתִי תּוֹחֶלֶת

תִּקְוַתְכֶם פּוֹרְחָה אַף גּוֹמֶלֶת

עַנְנֵי כֹּחַ וְחַיִל בְּקִרְבִּי עוֹד יִרְעֲמוּ

עַתָּה חִישׁ מְהֵרָה פַחַז כַּמַיִם

אָחִישָׁה מִפְלָט לָכֶם תַּחַת הַשָּׁמַיִם

אֲשֶׁר לְהַשְׁחִיתְכֶם הַסְּרָנִים יַחַד הִתְחַכְּמוּ,

הֵא לָכֶם אַחַי לִבִּי וְנַפְשִׁי יָחַד

אִסְרוּ אוֹתִי לֹא אֵדַע פָּחַד

עוֹז וְתִּגְבּוֹרֶת לִי כָאֲרִי בַּיַעַר

אוּלָם זֹאת לִי תִּשָּׁבְעוּ

כִּי אַתֶּם בְּחַיַי בַּל תִּפְגְעוּ

רַק מִכֶּם אֶפְחַד כְּמִקּוֹל הַסַּעַר

אנשי יהודה:

גִּבּוֹר חַיִל אִישׁ יְקַר רוּחַ

אַפַּיִם אַרְצָה לְךָ נִשְׁטוֹחַ

עַל כִּי תוֹשִיעַ אוֹתָנוּ מִכַּף אוֹיְבֵינוּ

בְּךָ גְבוּרָה גַם צִדְקַת לֵב הִתְאַחָדוּ

יַחְדָּיו בְּךָ יִתְלַכְדוּ בְּלִי יִתְפָּרָדוּ

עַתָּה בְּיוֹשֵׁב שָׁמַיִם לְךָ נַשְׁבִּיע כֻּלָנוּ

(אנשי יהודה, כולם מניפים ידיהם ויאמרו)

כֹּה יַעֲשֶׂה אֱלֹהִים וְכֹה יוֹסִיף מַכְאוֹבֵינוּ

אִם בְּנַפְשְׁךָ וְחַיֶיךְ נוֹשִׁיט יָדֵינוּ

(שמשון הולך עם אנשי יהודה מנקרת הסלע)

נשלמה המערכה הראשונה.

המערכה השנית

לחי

(שמשון לבדו יושב בין הררי ציה ונגב, מנגדו לחי חמר, אשר בה הכה אויביו על הארץ).

שמשון:

אֵל שׁוֹכֵן שְׁחָקִים יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים!

כִּי אֶרְאֶה מַעֲשֵׂי אֶצְבְּעוֹתֶיךָ יָרֵחַ וְכֹכָבִים

אָז עַל אַמִּיץ עַנְוָתְךָ אֶפְקְחָה עָיִן

מָה אֱנוֹשׁ נֶגְדָמוֹ. רְפֵה וַחֲדַל כֹּחַ

גַּם נֶגֶד מַזָּרוֹת הַגְּדוֹלִים יֵלֵךְ שָׁחוֹחַ

נֶגֶד גְּדוּלָתָם הַנּוֹרָא אָדָם אָיִן:

גַּם פִּלְאֵי בְּרוּאֵי שָׁמַיִם אֶרֶץ וְתֵבֵל

לָתוּר מַהֲלָכָם יִיגַע לָרִיק וְהֶבֶל

לְהַשּׂיג אַךְ תַּהֲלוּכוֹתֵימוֹ יַעֲמוֹל לַשּׁקֶר

וְאִם עֲלֵיהֶם שִׂכְלוֹ לַשָׁוְא יָגִיעַ

לַהֲדַר כְּבוֹד הוֹדֶך אֵיךְ יַגְבִּיהַ?

לַחֲקוֹר יֵשׁוּתְךָ הַנִּפְלָא אֵין חֵקֶר?

עִם כָּל זֹאת לְמַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן הִמְשַׁלְתָּהוּ

מֵרְאָמִים עַד זוֹחֲלֵי עָפָר לְמוֹשֵׁל שַׂמְתָּהוּ

בְּצַלְמְךָ אֱלֹהִים אוֹתוֹ יָצַרְתָּ

מַה עָצְמָה עַנְוָתְךָ מַה גָּדַלְתָּ

חַסְדְךָ הַטּוֹב מֵעִמִּי לֹא חָדַלְתָּ

בְּכָבוֹד וְהָדָר אוֹתוֹ עִטַּרְתָּ:

גַּם גִּבּוֹרֵי תֵבֵל וְעָרִיצֵי אָרֶץ

תְּחַזְּקֵם לְמַעַן יוּכְלוּ לִפְרוֹץ פָרֶץ

וּבִרְצוֹנְךָ כֻּלָּמוֹ לְפָנֶיךָ כְאֶפֶס וְתֹהוּ

גַּם אֲנִי תְמוֹל בִּסְעָרָה פַּחַד מָלֵאתִי

וְהַיּוֹם בִּלְחִי הַחֲמוֹר (מראה על הלחי) מָוֶת הֲפִיצוֹתִי

אַךְ רוּחֲךָ זֹאת יִפְעַל מֵאֵין כָּמוֹהוּ:

צוּרִי עַל צִדְקַת פִרְזוֹנְךָ מְאוֹד אֶתְפַּלָּא

רָחַשׁ לִבִּי לְךָ תּוֹדָה וּתְהִלָּה

עַל כִּי אִמַּצְתָּ כֹחִי עַל אוֹיְבֵי עַמֶּךָ

עֲבוֹתוֹת יָדַי נָמַסְתָּ כְּמוֹ מָיִם

בְּלֶחִי הַזֶּה הִכֵּיתִי חֲמוֹר חֲמוֹרָתָיִם

עוֹז רוּחֲךָ הַקּוֹדֶשׁ בְּקִרְבִּי צָלֵחָה:

זֶה הָמָּקוֹם אֶקְרָא רָמַת לֶחִי

כִּי הִכִּיתִי אוֹיְבַי לֶחִי

פֹּה אֶצְבְּעוֹתַי חָלְקוּ שׁוֹד וָרֶצַח

אֵדְעָה הַזֹּאת לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים

לִי קוֹדֶשׁ תִּהְיֶה לְאוֹרֶךְ יָמִים

פֹּה אוֹדֶה טוּבְךָ וְצִדְקָתְךָ נֶצַח:

(שמשון הולך ויבקש מים לצמאונו בעיניו ישוטט על כל פנה מסביב ואינו מוצא באר מים חיים).

אַךְ מַה תַּעֲרוֹג חִכִּי לַאֲפִיקֵי מָיִם!

גְּרוֹנִי נִחַר מְאוֹד כִּי לֹא שָׁתִיתִי יוֹמָיִם

הָה אֵיךְ צָמֵאתִי לְשׁוֹנִי כִמְעַט נָשָׁתָה

מִכֹּל עֵבֶר מִסָּבִיב אֶרְאֶה צִיָּה וּשְׁמָמָה

אַךְ סְלָעִים גְבוֹהִים גִּבְעוֹת רוּמָה

לְרַוּת צִמְאוֹנִי אַיֵּה אָנוּסָה?

מִי יִתֵּן וְיִבָּקְעוּ מַעֲיָנוֹת תְּהוֹם מִתָּחַת

אָז אֶרְוֶה גְּרוֹנִי אֶפְלְטָה מִשּׁחַת

כִּי כְאֵשׁ פְּלָדוֹת הַצִּמְאָה בוֹעֶרֶת

אַךְ שָׁוְא אֲקַוֶּה הָאֵיתָנִים לֹא יַחֲלוֹפוּ

מִצּוּרֵי חַלָּמִישׁ נַחֲלֵי מַיִּם לֹא יַעֲרוֹפוּ

בּוֹרֵא אֶרֶץ כֵּן מֵאָז גָזַר הַטֶּבַע שׁוֹמֶרֶת:

עַתָּה מָה אֶעֱשֶׂה מָה אֶפְעֲלָה

הֲכִי אֵרֵד בִּיְגוֹן הַצָּמָא שְׁאוֹלָה

הַכְמוֹת נָבָל אָמוּת כְּשִׁפְלֵי בְנֵי חָלֶד?

הָה! גְוִיָתִי יִסָּחֵב בַּל יֵרֵד קָבֵר

מִתַּנִּינִים פֹּה יְטֻלְטַל טַלְטֵלָה גָבֶר

הֲלֹא רַחוּם אַתָּה עַל שָׂב כְּעַל יָלֶד:

לָמָּה כָּכָה תְיַסְּרֵנִי? נְזִירְךָ מֵרָחֶם

הֲלֹא אַתָּה נוֹתֵן לְכָל בָּשָׂר לָחֶם

טוב הִנֶּךָ וְרַחוּם לְכָל מַעֲשֶׂיךָ

אֵל נָא רְאֵה גַּם עָנְיִי וְחַלְצֵנִי

מִדַלְתוֹת מָוֶת מִשּׁעֲרֵי שְׁאוֹל פַּלְטֵנִי

כִּי חַנּוּן אַתָּה נִפְלְאוּ חֲסָדֶיךָ:

אָנָּא אֱלֹהַי הוֹשִׁיעֵנִי פֶּן אִישַׁן הַמָּוֶת

הֲלֹא כְפַעַם בְּפַעַם הִצַלְתָּנִי מֵאַנְשֵׁי חָמָס

חֵן בְּעֵינֶיךָ מָצָאתִי מֵרִיבֵי עַם מִלַּטְתָּנִי;

אִם הִגְדַּלְתָּ חַסְדְּךָ עִמָּדִּי עֵת בְּלֶחִי הַחֲמוֹר

מֵאוֹיְבַי אֶלֶף אִישׁ עַד עָפָר הִכְנַעְתִּי

גַּם עַתָּה חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ בַּל תִכְלֶה מִמֶּנִּי

הָעֲרֵלִים יִרְאוּ אֱלֹהֵיהֶם יְפָאֲרוּ

עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל יְעַנּוּ וְנַחֲלָתְךָ יַעֲרוֹצוּ.

לָמָּה יֹאמְרוּ הַפְּלִשְׁתִּים בְּרָעָה הוֹצֵאתָנִי

תְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם מִיָּדֵימוֹ לַהֲרוֹג אוֹתִי בֶהָרִים

בְּאֶרֶץ תַּלְאוּבוֹת מְקוֹם אֵין מָיִם.

נָא אֱלֹהֵי אֶרֶץ וְיַמִּים! עֲשֵׂה עִמִּי אוֹת

לְטוֹבָה וְיַבִּיטוּ צוֹרְרַי וְיַחְפְרוּ

יֵדְעוּ כִי הֵם עִם אֱלֹהֵימוֹ הֵמָּה מֵהֶבֶל גַּם יָחַד:

(פתאום רואה על לחי החמור והנה פלג מים ממנה יזוב)

הֶאָח! מַה תִרְאֶינָה עֵינַי שָׁמָּה? -

כִּמְעַט עַל יוֹשֶׁר מַבָּטִי בְּקִרְבִּי אָפוּנָה -

הֲכִי עֵינַי יָנוּמוּ? עַל עַפְעַפַי הֻפַּל תַּרְדֵמָה?

וַחֲלוֹם עָסִיס. נַפְשִׁי יָגִיל בְּחֶזְיוֹנוֹת שָׁוְא וּמַדּוּחִים?

רְאֵה מִלֶּחִי הַחֲמוֹר מֻגָּרִים בְּמוֹרָד פַּלְגֵי מָיִם. -

לְהַאֲמִין זֹאת רַעֲיוֹנַי בַּל יַחְפּוֹצוּ!

הֵן הֲמִן הַלֶּחִי הַזֶּה יְזוֹרְבוּ מָיִם?

הֲכִי חֻקּוֹת הַטֶּבַע מִמִּסְגְּרוֹתָם יַחַד הִתְחַלָּפוּ

סְדָרִים בַּל לָמוֹ כַאֲשֶׁר מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם הָיוּ -

מַה תִשְׁת