הַנְּשִׁיקָה / נחום סוקולוב
מָה רַב הָעֹנֶג
הַצָּפוּן בִּנְשִׁיקוֹת שְׂפָתַיִם
עֵת הִתְלַכֵּד
יַחְדָּיו לְבָבוֹת שְׁתַּיִם [שְׁנַיִם],
וְעֵינַיִם
עוֹרְגוֹת נְשׂוּאוֹת בְּרָב-תְּשׁוּקָה וְתַאֲוָה, –
אָז רַק אָז
יִגְדַּל כֹּחַ הָאַהֲבָה
וְשָׂפָה אֶל שָׂפָה
תִּתְאַמֵּץ בְּרָב-כֹּחַ.
מִי יִתְּנֵנִי
לְהִתְעַנֵּג כָּכָה מֵאֵין מָנוֹחַ.
וְעֵת פָּנִים אֶל פָּנִים חֻבָּרוּ
וְהַיָּדַיִם אַחַת
בַּשֵּׁנִית נִקְשָׁרוּ
וּלְבָבוֹת
שְׁתַּיִם בְּעֹז דּוֹפְקוֹת
וּזְרוֹעוֹת
סוֹגְרוֹת וְחוֹבְקוֹת, –
אָז כָּל לֵבָב
יִמַּס כַּדּוֹנַג,
כָּל תַּאֲוָה
רַאֲוָה רַק זֶה הָעֹנֶג.
וְעֵת רוּחִי בִּי
יִמּוֹג בָּהּ לָצֶקֶת,
עֵת נַפְשִׁי אֶל
נַפְשָהּ מִשְׁתּוֹקֶקֶת,
וְגַם הִיא
בַּת-עֵדֶן אֵלַי תַּבִּיט בִּתְשׁוּקָה, –
הֶאָח, מָה אָז
הַנְּשִׁיקָה מְתוּקָה!
וּמִי יוּכַל
לְתָאֵר בְּנַפְשׁוֹ, מִי יוּכַל לָדַעַת
אֵיךְ אֶרְוֶה
עָסִיס עֵת יָדִי עַל לִבָּה נוֹגַעַת.