נחום סוקולוב
(1859–1936)
בפיתוח
חלק
מפרויקט בן-יהודה – לדף הבית
על נחום
סוקולוב, מתוך הויקיפדיה העברית:
נחום סוקולוב (1859–1936) מנהיג
ציוני, סופר, ומחלוצי העיתונות העברית.
סוקולוב נולד בווישוגרוד שבפולין (אז בתחום רוסיה) למשפחה רבנית. ספג
תרבות יהודית מסורתית וכללית ושלט במספר רב של שפות. משנת 1884 היה כתב ובעל טור
בעיתון העברי "הצפירה" בורשה ולאחר מכן שימש כעורך וכבעלים של העיתון,
שבין קוראיו נמנו יהודים משכילים ודתיים כאחד. בשנת 1902 טבע את השם "תל
אביב", שמאוחר יותר נבחר לשמה של העיר העברית הראשונה, כשתרגם את
ספרו של בנימין זאב הרצל,
"אלטנוילנד", לעברית.
לאחר מותו של הרצל הוזמן סוקולוב לקלן, גרמניה, שם היה קיים מרכז ההסתדרות
הציונית העולמית. הוא התבקש לשמש המזכיר הכללי שלה וכיהן בתפקיד זה בין השנים
1905-1909. החל משנת 1906 ערך את בטאונה המרכזי של ההסתדרות הציונית בשפה הגרמנית,
די ולט. בשנת 1908 ייסד את השבועון העברי "העולם". בשנת 1910,
בעקבות הסכסוך בין הציונים המדיניים ובין הציונים המעשיים, התפטר מכל תפקידיו.
בשנת 1911 נבחר בקונגרס הציוני ה-10 להיות חבר הועד הפועל הציוני המצומצם
(ההנהלה הציונית של התקופה) וניהל את ענייניה המדיניים של ההנהגה הציונית החדשה.
סוקולוב וחיים ויצמן היו מהאישים הבולטים בפעילות המדינית מול בריטניה שהובילה
להצהרת בלפור.
בקונגרס הציוני ה-12, בשנת 1921, נבחר סוקולוב ליושב ראש ההנהלה הציונית
וכיהן בתפקיד זה עד הקונגרס הציוני ה-17, בשנת 1931. בשנת 1932 התמנה לנשיא
ההסתדרות הציונית העולמית. בשנת 1935 פינה את מקומו לחיים ויצמן, והיה לנשיא כבוד
של ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית ולנשיא קרן היסוד.
הוא מת מיתה חטופה בלונדון בשנת 1936.
על שמו נקראים קיבוץ שדה נחום, "בית סוקולוב" – בית העיתונאים
בתל אביב – המעניק על שמו את פרס סוקולוב לעתונות, ורחובות בכל הארץ.
-- תודה למתנדבי הויקיפדיה העברית,
שתורמים מזמנם לטובת הכלל
א.
לר' חיים נחמן ביאליק
ב.
הדוב הלבן
ג.
חלוצי הגלות
1.
משה הגדול
2.
יוסל המשוגע
ד.
עפר חוצות
ה.
הטיילים
ו.
הרוכל האיטלקי
ז.
דו-פרצופים
ח.
החלפן
יא.
ביבל בבל
יב.
התעמולה ברקק
טו.
הקוזקים של משיח
טז.
"אפתחי דרומי"
יט.
מכתבים מאיטליה
כ.
מספר המסעות
כא.
אירוניה
כד.
אליזה אורז'שקובה
כה.
אדגאר אלן פו
כו.
פייר לוטי
כז.
אספקלריות מזרחיות לויקטור הוגו
כח.
אמיל זולא
כט.
רודיארד קיפלינג
ממזרח
ל.
רבי נחמן מברסלב
לא.
רבי צבי הירש קלישר
לג.
הנרי ברגסון
לד.
הד"ר מיכאל פרידלנדר
לו.
שלמה בובר
לז.
חיים זליג סלונימסקי (חז"ס)
לח.
אישי "היום"
לט.
אליעזר בן-יהודה
מ.
יוסף כהן צדק
מא.
הרץ נימנוביטש (הנ"ץ)
מב.
שלום יעקב אברמוביץ (מנדלי מוכר ספרים)
מג.
יצחק ליבוש פרץ
מד.
דוד פרישמן
מה.
שלמה זיינויל ראפאפורט – ש. אנסקי
ממערב
מו.
הפרופסור יוסף הלוי
מז.
הברון בנימין (אדמונד) די רוטשילד
מח.
יוסף ישראל'ס
מט.
הרמן ומברי
נ.
הרטנויים:
1. האב והבן
2. ולטר רטנוי
נא.
רופוס דניאל אייזיקס
נב.
אוסקר שטרויס
נג.
יצחק ארטום
נה.
הלורד נתנאל רוטשילד הראשון
נו.
דו-פרצופין (ונדרוולדה)
נז.
הקו הישר
נט.
על היהדות ועתידותיה
ס.
התוכל ארץ ישראל לפתור את שאלת היהודים?
סא.
הסברת הציונות
סג.
ערב פסח התרע"ח בארמון הבארון רוטשילד בפאריס
סד.
מסע לפולניה בשנת תרצ"ד
סה.
העלבון ותקנתו
סו.
במי האשם?
סז.
האחראים
סח.
ד"ר יהודה ליאון פינסקר
סט.
דברים על הרצל בקונגרס הששה עשר (1929)
ע.
הקונגרס הציוני הראשון
עא.
מקס נורדוי
עב.
צבי פרץ חיות
עג.
ליאו מוצקין
עד.
בלפור – ידיד עם ישראל
עה.
סטיפן פישון
עו.
במה תזכה העיתונות את ארחה?
עז.
שיר לחנוכה
עח.
איזה רעיונות ע"ד השארת
הנפש
עט.
Idee
פא.
תוכחת השכל
פב.
משא ימי הפורים
פג.
ליום הולדת
פד.
Melancholie
פה.
Immaginacya /
הגיון [כך
במקור]
פו.
הנשיקה
פז.
האהבה
פח.
רעיון
פט.
עוד רעיון
צ.
Die Bestimmung des Menschen / בת פלוני לפלוני
צב.
אשמורת הבוקר
צג.
החשבון האחרון (מחזה)
צד.
כתבי נעורים
2.
דברים אחדים אודות קורות-היהודים
3.
מצב העם באמונה ובהליכות הממלכה אחר שובם מבבל
4.
קנאת סופרים [קטע מחזה]
5.
עמק-הבכא או החלי-רע בעשרה מחזות [קטע מחזה]
6.
השושנה [כתב-עת]
7.
חידושי תורה
8.
קונטרס הכולל ספר הזכרון צרור וקבוץ קושיות ותמיהות וסברות
צה.
שתי שיחות
צו.
מכתבים
חלק
מפרויקט בן-יהודה – לדף הבית
הקלידו:
·
אודי
יוליס
·
חנה
טל
·
רבקה
קולבינגר
·
סוניה
הרטמן
·
אורי
בלסבלג
·
מינה
סלונים
·
מירב
עזרא
·
רותי
לרנר
·
רות
קרטמזוב
·
נורית
רכס
·
רותי
ששון
·
גאולה
אופק
|
חשוב לנו שהטקסט יהא מדויק וחף משגיאות. נשמח לקבל תיקונים (קטנים כגדולים) והערות, בדואר
אלקטרוני: או בפקס: 09-7486141 (+972-9-7486141 internationally) |