Die Bestimmung des
Menschen
בַּת פְּלוֹנִי
לִפְלוֹנִי / נחום סוקולוב
א
בֵּין לַהֶבֶת
אַלְפֵי שִׁנְאָן בְּמַקְהֵלַת שְׂרָפִים
רִבְבוֹת נִצּוֹצֵי
אֵל כְּחִצִּים עָפִים
הִקְשַׁבְתִּי
קֶשֶׁב נוֹרָא,
הַס, אֶשְׁמָעָה
שָׁם מַלְאַךְ-אֵל
פִּתְאֹם דָּאָה
וְעַל רִצְפַּת
שְׂפָתָיו מִלִּין אֲחָדִים,
וּדְבָרָיו אוֹרוֹ
כַּשֶּׁמֶשׁ בַּקָּדִים.
ב
וְהִנֵּה דְּמָמָה
דַקּה וּמְעַט רַעַשׁ.
קוֹל שָׁמַעְתִּי
כַּאֲשֶׁר יִתְפָּרֵץ הַר-גַּעַשׁ,
מִשְׁפָּט עַל
בְּנֵי חֲלוֹף לְגוֹרָלוֹת הַחַיִּים,
וְהַמַּלְאָךְ
דּוֹבֵר עַל נְקַלָּה, אִי שָׁמַיִם!
וְכַאֲשֶׁר יַחֲרֹץ
כֵּן יָקוּם כֵּן יֶהִי,
לְשֵׁבָט אִם
לְחֶסֶד, לְשִׂמְחָה אוֹ לְנָהִי.
ג
אַךְ אָנֹכִי
לַמַּלְאָךְ לִבִּי אַהֲבָה רָחַשׁ,
וּדְבָרָיו אֲשֶׁר
קָרָא לִי נֹעַם לָחַשׁ.